אירועים קהילתיים-כיתתיים בבית ספר אופק


אירועים קהילתיים-כיתתיים בבית ספר אופק ותמיכתם בהתפתחות הילד

או למה דווקא כיתה ד' תמיד אחראית על חג האביב?


עוד רגע מגיע חג האביב שלנו, ולקראתו נצרף כאן סקירה של חשיבותם של האירועים הקהילתיים בשנות בית הספר. מסמך זה נכתב בשנה שעברה כחלק מעבודתו של צוות "אופק פעיל" ולא פורסם, וכעת לקראת חג האביב עשוי לתמוך בעשייה ובכוונה של כולנו.

חשוב לנו ליצור בבית הספר מעטפת סביב הילדים בשיתוף כל המבוגרים הקשורים בחינוכם. מעטפת שהיא כמו קרקע דשנה וטובה מספקת תמיכה וליווי, משרה ביטחון ומאפשרת את התנאים המיטביים לגדילתם וצמיחתם של הילדים. הקשר ההדוק עם ההורים, הליווי והתמיכה שלהם ברגעים משמעותיים בחיי ילדיהם בבית הספר, מהווה מרכיב בסיסי ביצירת מציאות חינוכית בריאה. המודעות החברתית וההבנה של חשיבות של הקבוצה עבור הילד, מאפשרת לילדים להרגיש שייכות לקבוצה אשר מספקת לו ביטחון ויציבות. אנו תופסים את הכיתה כ'מיקרוקוסמוס' של הקהילה – ואת הקהילה כמשפחה.

מסמך זה מתאר את התהליכים המשמעותיות בהתפתחות הילד בכל שנה ושנה, וכיצד קהילת הכיתה יכולה לתמוך בהם דרך אירועים קהילתיים. במהלך השנים התבססו בבית הספר מסורות שונות בכל כיתה, ובנוסף למסורות אלו, כמובן שכל ועד כיתה מוזמן לחשוב וליזום אירועים כיתתיים נוספים לחיזוק וגיבוש הכיתה.

כיתה א'

כיתה א' עוברת בשער הפרחים וביחד הילדים יוצאים למסע ארוך ומשותף של צמיחה וגדילה. בשנה הזאת יעברו הילדים תהליך של הבשלה ללמידה בבית הספר. מהבחינה הזאת כיתה א' דומה לגן במהותה, היא מלאה משחק, חוויה ופעילות. אנו שומרים את הילדים במרחב עטוף ועדין בכדי לאפשר לכל ילד "לגדול בנחת". ילדי הכיתה יוצאים לטיול בסביבתם הקרובה פעם בשבוע, והטיול השנתי אורך חצי יום. במקביל נבנית קהילת הכיתה – ימי הולדת קהילתיים נחגגים בקבוצות לפי עונות השנה ובליווי מלא של ההורים, והורי הכיתה מתוודעים באספות ההורים ובהרצאות שונות לעקרונות היסוד של חינוך ולדורף (סמכות בריאה, חשיבותם של ריתמוסים קבועים, תהליכים אמנותיים בחינוך, דגש על פעילות וחוויה בתהליכי למידה, תזונה ועוד). יש חשיבות גדולה למפגשים הקהילתיים בשנה הזאת מבחינת בניית המעטפת הכיתתית לקראת השנים הבאות.

כיתה ב'

במהלך כיתה ב' אמור להסתיים תהליך בניית "גוף הכיתה" – הגוף הנושא את הפעילות החברתית, וכן את הפעילות

האינדיבידואלית של כל אחד מן הילדים. תהליך זה מאופיין בניסיון ליצור איזון הרמוני במרחב הכיתתי. כל התכנים והפעילויות הנלמדים בשנה זו מכוונים לתמוך בתהליך הזה. מלבד הטיול השבועי והטיול השנתי, מתקיים גם "שבוע טבע" – שבוע בו הילדים לומדים בטבע במשך שבוע שלם. השבוע הזה כולל מלאכות, בישול, נגינה, שירה, טיולים ופעילויות נוספות אשר מספקות חוויה עצמתית ומלאה של חיבור לטבע. זוהי חוויה מעצבת ומגבשת, אשר מחזקת את הקשר של הילדים לעצמם ולסביבתם. מהי מהות הקשר בין היחיד לקבוצה? שאלה מרכזית אשר תקבל מענה באסיפות ההורים ובהרצאות של כתה ב'.

כיתה ג'

כיתה ג' מהווה ציר מרכזי בין כתות א'-ב' אשר מייצגות את חטיבת הילדות המוקדמת, לבין כתות ד'-ה' חטיבת הילדות המאוחרת. כתה ג' הנה שער אשר במעבר דרכו אנו נפרדים מגן העדן של הילדות ונולדים אל עבר מציאות פנימית חדשה. הילדים חווים לראשונה את העולם כנפרד מהם. הם והעולם, כבר אינם ישות אחת שלמה .ההתנהלויות החברתיות והאישיות משתנות, נושאי הלימוד חדשים, ואופי הלימוד משתנה. תכנית הלימודים תומכת את הלידה הפנימית של ה"אני". בתקופת בעלי מלאכה בכתה ג' הילדים פוגשים באנשים עמלים, המניעים תהליכים בעולם. הם מתנסים בחריש האדמה, זריעת

הזרעים, טווית הצמר ועוד, ומתוך חווית התהליכים האלו הם מפתחים בנפשם את התמונה בבאה: "בדיוק כשם שהזרע נפתח ומתגלה באדמה, כך האני שלי מגלה עצמו ברוחי שלי". המפגש עם בעלי המלאכה מחזק את ההבנה שלכל אחד דרך מיוחדת במינה לפעול וליצור בעולם. בתקופת בניה כל הכיתה יחד בונה מבנה. הילדים מעורבים בתהליך הבנייה

מתחילתו ועד סופו: הם מניחים יסודות, בונים תבניות מעץ ללבנים, מלבנים לבנים, בונים את גוף המבנה, מניחים את הגג, מטייחים וצובעים ולבסוף – מקשטים. במו ידיהם בוראים הילדים מבנה, בית, בעוד הם עצמם, בנפשם ובגופם, הופכים לבית חדש, מעצבים את זהותם ומגלים את עולמם.

כיתה ד'

בכיתה ד' הילדים נמצאים מעברו השני של השער, מצידה החיצוני של תעלת הלידה. הילד חווה את העולם מתפצל, ועתה (ובמשך שאר שנות לימודיו בביה"ס), אנו ננסה לתת לו את החוויה המחזקת שהשלם נשבר רק לכאורה, למראית העין, ובאמת, חלקיו ההולכים ונפרשים לפרטי פרטיהם, מתקיימים זה בזכות זה ביחס גומלין חדור ביופי ובכוונה, ומהווים באופן הזה שלם שניתן לגלותו בכל פרט ופרט. את גיל 10 מאפיינת חווית 'אני' חזקה, אשר מלווה ביכולות חדשות של עשייה ולקיחת אחריות, אותן אנו מתעלים ותומכים דרך תכנית הלימודים. בהתאם לכך כתה ד' אחראית על חג האביב שהוא האירוע הגדול והמרכזי של קהילת אופק. בנוסף לכך, הילדים יוצאים להכיר את העולם שסביבם – דרך טיולים מרובים בסביבה הקרובה. טקס חגיגי לקבלת ספר תורה מהווה רגע שיא בכתה ד' והוא מציין את הפרידה משנות הילדות המוקדמות והמעבר אל עבר ההתבגרות. קהילת הכיתה מתכנסת יחד בכדי ללוות את הילדים ברגע המשמעותי הזה.

כיתה ה'

סוג מיוחד של הרמוניה, ניידות ושמחת חיים מאפיין את הפעילות הפנימית והחיצונית בכיתה ה'. איזון מופלא מתקיים בין פעילות חשיבתית, רגשית ומעשית. תנועתם מאופיינת באלגנטיות, בקלילות ובהרמוניה. כל שנלמד עד כה, מכיתה א', מתהווה ליצירה הרמונית יפה, בעלת גוון אישי. זוהי נקודת שיא בילדות, רגע לפני גיל ההתבגרות. טבעם של הילדים בגיל זה משתקף ביופי ובאידיאל האסתטי של תרבות יוון העתיקה, התקופה המרכזית והחשובה אשר בה עוסקים בשנה זו, אך לא לפני שלומדים על תרבויות קדומות יותר: הודו, פרס, בבל ומצרים. הילדים נפתחים אל העולם, מתעוררת בהם פליאה חדשה והתעניינות בעולם, רצון להרחבת אופקים והתעניינות ב"דברים הגדולים". טקס קבלת העט ביחד עם לימוד של התפתחות הכתב - מלווה את התהליך הזה. מתחילת השנה ילדי כיתה ה' מתאמנים לאולימפיאדה – אירוע גדול ומרגש אשר מתקיים באביב, שבו נפגשים כל תלמידי כיתות ה' מבתי ספר ולדורף בארץ. במשך שלושה ימים, עובדות קבוצות מעורבות ומתרכזות באימונים במקצועות האולימפיים העתיקים. בנוסף מתקיימים מפגשים חברתיים ועשייה אמנותית. שיאם של שלושת הימים הוא יום של משחקי ראווה, אשר שמים דגש על איזון בין הרמוניה לכוח והתקדמות אישית.

כיתה ו'

בגיל 12 בקירוב, נכנסים הילדים לגיל המיוחד של ההתבגרות, ובו הם מתחילים לחוות שינויים קיצוניים למדי הכוללים את

כל הווייתם – נפשית וגופנית. שינויים אלה כרוכים במאמץ ובקושי רב. מצד אחד, הקושי מחזק מאוד את כוחות הנפש של הילדים, אך מצד שני, כוחות נפש אלו עדיין אינם בשלים דיים, ולעתים קרובות מלווים בסערות של הנפש. למהלך הזה מותאמת תכנית הלימודים של כיתה ו': היא באה לשרת את הילדים ואת המורים כאחד, לתמוך בהם, לאזן ולכוון את נפשות הילדים בתוך המבוך הסבוך של ההתבגרות, בדרך הקשה לביסוסו של "אני" שלם מאוזן ועצמאי. כך למשל, יעלו הילדים בפעם הראשונה הצגה שבה הם כבר אינם מתפקדים כגוף אחד. אמנם בבסיס ההצגה עומד שיתוף הפעולה בין התלמידים ופעולה כישות כיתתית אחת, יחד עם זאת לכל ילד וילדה תפקיד משלהם בתוך המארג הגדול. קהילת ההורים מניעה בשנה הזאת את שנת המצווה - תהליך של שנתיים אשר נולד מתוך מחשבה משותפת של ההורים ומחנך הכיתה. ההורים מעצבים את טקס הפתיחה וכל האירועים אשר ילוו את הילדים בשנתיים האלו לציון כניסתם לבגרות.

כיתה ז'

כיתה ז' מביאה את שאלת המהות של כל אדם באשר הוא. שאלה זו נוגעת על אחת כמה וכמה למתבגר, אשר מעצב את חייו. שאלות הזהות, שאלות הרצון והצורך בגילוי עצמי ובגילוי עולמי וכן שאלות הצורך הפנימי לחקור ולדעת, קיימות בנפשו של הילד בתקופה זו, ומהוות עבורו חידה של ממש שיש לחקור אותה ולגלותה. ההפלגה בים הסוער של גיל ההתבגרות היא קשה ומפרכת, היא מאיימת, היא מפחידה ומעייפת. תכנית הלימודים של כיתה ז' מהווה מזון לנפשם של הילדים, המאפשר "עבודה" ויצירת כלים להתמודדות עם התחושות, התמודדות עם הפחד, עם השינוי ועם הטלטלה העמוקה שהם חווים בשלב

מהותי זה של חייהם. כספנים בלב ים הם לומדים לנווט, ממש כפי שעשו זאת אותם ספנים שלמדו והמציאו מכשירי ניווט ומפות להתמצאות במרחבים.

בערב השורשים הכיתתי הזהות הפרטית של כל ילד מוצגת לכל קהילת הכיתה, ויחד נפרשת יריעה רחבה ועמוקה של זהויות, תרבויות ומסורות. ההיכרות בין משפחות הכיתה מעמיקה ככל שניתן לאחר מסע משותף וארוך, ורגע לפני השנה האחרונה של הילדים בבית הספר.

6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול